מבוא
לאחר הלידה, יש חשיבות מכרעת לכך שהשליה, האיבר המזין את העובר המתפתח, תסולק במלואה מהרחם. עם זאת, במקרים מסוימים, חתיכת שליה עשויה להישאר בפנים, מה שמוביל למצב המכונה שימור שליה. מאמר זה יחקור את הסימנים והתסמינים של עצירת שליה ואת החשיבות של הסרה נכונה.
סימנים ותסמינים של שימור שליה
עצירת שליה מתרחשת כאשר חלק מהשליה נשאר ברחם לאחר הלידה. זה יכול להיות מאתגר לזהות עצירת שליה ללא התערבות רפואית, אך כמה סימנים ותסמינים נפוצים כוללים:
- דימום מוגזם: אם אתה חווה דימום כבד שנמשך מעבר לתקופה הרגילה שלאחר הלידה, זה יכול להיות סימן לשלייה שנשמרה.
- כאבי בטן: כאבי בטן מתמשכים או מחמירים עשויים להצביע על עצירת שליה.
- הפרשות מסריחות: ריח חזק ולא נעים מהפרשות מהנרתיק יכול להיות סימן לשלייה שנעצרה.
- חום: במקרים מסוימים, זיהום הנגרם על ידי שליה שנשמרה עלול להוביל לחום.
- התאוששות מאוחרת: אם אינך מתאוששת כצפוי לאחר הלידה, חיוני להתייעץ עם הרופא שלך כדי לשלול אצירת שליה.
חשיבות הסרה נכונה
הסרה נכונה של השליה חיונית כדי למנוע סיבוכים ולהבטיח החלמה בריאה. אם נותרת פיסת שליה ברחם, זה יכול להוביל לסיבוכים שונים, כולל:
- זיהום: שליה שנעצרה מגבירה את הסיכון לזיהום ברחם, שעלול לגרום לחום, כאבים ותסמינים אחרים.
- דימום מוגזם: עצירת שליה יכולה לתרום לדימום ממושך או כבד, שעלול להוביל לאנמיה.
- ניקוב רחם: במקרים נדירים, שליה שנעצרה עלולה לגרום לנקב ברחם, מצב חמור הדורש טיפול רפואי מיידי.
- עיכוב בייצור חלב: אצירת שליה עלולה להפריע לאותות ההורמונליים הדרושים לתחילת ההנקה.
השוואה מהירה
| סימנים של שימור שליה | חשיבות הסרה נכונה |
|---|---|
| דימום מוגזם | הַדבָּקָה |
| כאבי בטן | דימום מוגזם |
| הפרשות מסריחות | ניקוב הרחם |
| חום | עיכוב בייצור חלב |
| התאוששות מאוחרת |
כיצד מאבחנים ומטפלים בעצירת שליה?
אם אתה חושד בשימור שליה, חיוני להתייעץ עם הרופא שלך. הם יבצעו בדיקה יסודית, שעשויה לכלול:
- בדיקה גופנית: ספק שירותי הבריאות שלך יעריך את הסימפטומים שלך, יבצע בדיקת אגן ויבדוק אם יש סימנים של שליה שנשמרה.
- אולטרסאונד: סריקת אולטרסאונד יכולה לעזור לדמיין את כל רקמת השליה שנותרה בתוך הרחם.
- היסטרוסקופיה: במקרים מסוימים, ניתן לבצע היסטרוסקופיה כדי להמחיש ישירות את חלל הרחם ולהסיר כל שליה שנשמרה.
הטיפול בעצירת שליה כולל בדרך כלל הסרה של רקמת השליה הנותרת. בהתאם לחומרת המצב, אפשרויות הטיפול עשויות לכלול:
- הסרה ידנית: הרופא שלך עשוי להסיר ידנית את השליה שנשמרה באמצעות מתיחה עדינה.
- הרחבה וריפוי (D&C): במקרים מורכבים יותר, ייתכן שיהיה צורך בהליך D&C כדי להסיר את רקמת השליה.
- כריתת רחם: במקרים נדירים וחמורים, ייתכן שתידרש כריתת רחם אם אפשרויות טיפול אחרות אינן מוצלחות או אם יש סיבוכים נוספים.
שאלות ותשובות
ש: האם אצירת שליה יכולה להתרחש לאחר ניתוח קיסרי?
ת: כן, עצירת שליה יכולה להתרחש גם לאחר לידה נרתיקית וגם לאחר ניתוח קיסרי. חשוב לעקוב אחר סימנים ותסמינים ללא קשר לאופן הלידה.
ש: האם ישנם גורמי סיכון לאצירת שליה?
ת: חלק מגורמי הסיכון לאצירת שליה כוללים היסטוריה של שליה קודמת שנשמרה, הריונות מרובי עוברים ומומים מסוימים ברחם. עם זאת, זה יכול להתרחש בכל אישה לאחר הלידה.
ש: האם ניתן למנוע עצירת שליה?
ת: על אף שלא ניתן למנוע זאת לחלוטין, טיפול טרום לידתי הולם, כולל בדיקות רגילות ואולטרסאונד, יכול לעזור לזהות גורמי סיכון פוטנציאליים ולאפשר זיהוי מוקדם וניהול של אצירת השליה.
סיכום
עצירת שליה היא מצב המתרחש כאשר פיסת שליה נשארת ברחם לאחר הלידה. ניתן לזהות אותו באמצעות סימנים כמו דימום מוגזם, כאבי בטן, הפרשות מסריחות, חום ועיכוב בהחלמה. הסרה נכונה של השליה חיונית למניעת סיבוכים כגון זיהום, דימום מוגזם, ניקוב רחם ועיכוב בייצור חלב. אם אתה חושד בעצירת שליה, חשוב להתייעץ עם הרופא שלך לאבחון נכון וטיפול מתאים.